פחד ממחוייבות- הם מרגישים שאם יכנסו למערכת יחסים ויהיו מעורבים רגשית, יאבדו את עצמם בתוך הקשר. מבחינתם כל בחירה היא ויתור, וויתור על מה שפספסו. הנה מבט מבפנים לאיך מרגיש אדם עם פחד ממחוייבות. הסובלים מפחד ממחוייבות נבהלים מרגשות, נבהלים מאינטנסיביות, אך זה לא אומר שהם אינם יכולים להרגיש רגשות. הם יכולים להרגיש רגשות עזים, וזו הסיבה שהם נבהלים ומחפשים לברוח. הם מרגישים שהכל סוגר עליהם ושיש להם מחנק ברגע שהם מתחילים "לאבד" שליטה ושהרגש מוביל אותם. מבחינתם קורה הנורא מכל. הם חוששים מלהיכנס למערכות יחסים, והיה והם כן נכנסו למערכת יחסים, לרוב בזמן שהמערכת יחסים הופכת ונהיית רצינית ומחייבת, הם מחפשים את דלת היציאה. ברגע שנושא חתונה עולה מבחינתם עלו כתוביות הסיום של הקשר. הם יכולים להגיד שהם מעוניינים להתחתן "אבל לא עכשיו... בהמשך", הם תמיד חלמו על עצמם מתמסדים, הם כן רוצים משפחה וילדים, אבל לא עכשיו, כי כרגע הם לא מסוגלים. החרדה חזקה מהכל. צמד המילים "פחד ממחוייבות" מביא איתו המון ביקורת שלילית מהסביבה. הוא מיד מתקשר לחוסר רצינות, חוסר בשלות, רצון "לשחק" ובמקרים הקשים "לנצל" את הצד השני. הקושי להתחייב ללימודים, למקומות עבודה, להתמיד במשימות, ואפילו להתחייב אדם בפני עצמו לעשות משהו כלפי עצמו כמו להתמיד בספורט. בהרבה מקרים אנחנו רואים את זה ברווקות המאוחרת אצל גברים ונשים גם יחד. בתחלופה של מקומות עבודה, דירות, ובעיקר ברצונות לעשות כל הזמן דברים ספונטאניים. אז מה סיבה שזה קורה? נסיבות חייו של האדם מלמדות אותו כי קירבה, אינטימיות והשתייכות מלווים בסיכון, וכאשר הם מסתיימים הם יכולים לכאוב מאוד. כאשר אדם חווה פעם בחייו פרידה קשה הוא מיד מזהה כי קירבה ואינטימיות מאיימות עליו ומיד מחפש לנוס על נפשו. ישנם מקרים נוספים, ביחסינו עם הורינו בשנים המוקדמות שלנו, של הורות חודרנית וחטטנית מדי, אשר גורמת לנו להירתע מקשרים קרובים, או לחילופין, חוסר בנוכחות של הורינו בחיינו ובהורות וותרנית. אדם עם פחד ממחויבות מרגיש שעליו להגן על עצמו, גם אם הוא אינו מודע לכך. מבחינתו קרבה=סכנה. כאשר הוא אינו מודע לכך, הוא מתוסכל הרבה יותר כי לא מבין מדוע הוא מתנהג כך. מתי מדובר באזעקת שווא? לעיתים אדם אינו רוצה להתחייב לאדם שמולו, לעבודה שהוא עובד בה, לתוכנית הלימודים שהתחיל. הוא מתחמק, מפסיק ומוותר. בנוסף, במידה ויש לנו דפוס התנהגות שאינו תקין, מדובר בדפוס בלבד ולא בפחד ממחוייבות, לדוגמא: בחור שאימו דיכאונות והוא בחר מספר בנות זוג שהן תלותיות ודיכאוניות ולא הצליח להתמיד עם אף אחת מהן. מדובר במשיכה טבעית ורצון לשחזר קשר שהוא מכיר, ולכן יש לעבוד איתו על מודעות ועל חיפוש אחר בת זוג מתאימה יותר. בנוסף, חשוב לזכור כי אנשים עם הפרעות קשב וריכוז הינם אנשים שיש להם מראש קושי להתחייב והמון צורך בשינויים כיוון שהם צריכים המון גירויים. אז איך בעצם מביאים לשינוי? ברגע שאדם מבין כי הוא נמצא במצב של תקיעות ומעוניין לשנות אותה, נבין איך האדם תופס מערכות יחסים, איך הוא רואה את עצמו בתוך מערכת יחסים ואיזה מן מערכת יחסים הוא רוצה לעצמו. הדרך לשינוי מגיעה מהבנת ה"הנחות" שמניח אותו אדם, הסיפור שהוא מספר לעצמו עוד לפני שהתרחש, שמא "יתאהב" , "יקשר", "יפגע"... וכל אלו עוד לפני שהדברים קרו בפועל בחייו. המטרה היא לתת לדברים לקרות צעד אחר צעד, לאפשר למשהו לזוז בחיים האמיתיים, ולא רק למחשבות בראש. הקשר האימוני מכיל בתוכו קשר מחייב כשלעצמו, להגיע למפגשים, להיפתח בפני אדם זר, לדבר על הקושי שיושב שם עמוק בפנים ולעבד את הדברים יחד ולא להתמודד עם זה לבד. להבין באיזה שלב אני נתקע, מה קורה לי, מהן התחושות בגוף ואיך אני מגיב ברגע שזה קורה. ומפה מתחיל השינוי... בהצלחה